Vayedaber

Simple Havroutah

Shvouoth

Daf 39a

שֶׁכָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ נִזְדַּעְזַע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּסִינַי ''לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא''.

Traduction

that the entire world trembled when the Holy One, Blessed be He, said at Mount Sinai: ''You shall not take the name of the Lord, your God, in vain, for the Lord will not hold guiltless one who takes His name in vain'' (Exodus 20:7).

Rachi non traduit

שכל העולם נזדעזע. לקמיה בעי ליה:

וְכָל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בָּהֶן ''וְנַקֵּה'', וְכָאן נֶאֱמַר ''לֹא יְנַקֶּה''. וְכָל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ, וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: ''אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ'' – וְאֵין בְּשָׂרוֹ אֶלָּא קְרוֹבוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִּתְעַלָּם''.

Traduction

And be aware that with regard to all of the other transgressions in the Torah it is stated: ''And will…clear the guilty [venakkeh]'' (Exodus 34:7); whereas here, with regard to taking a false oath, it is stated: ''Will not hold guiltless [lo yenakkeh].'' And be aware that with regard to all of the other transgressions in the Torah, punishment is exacted only from the transgressor, whereas here, punishment is exacted from him and from his family, as it is stated: ''Do not allow your mouth to bring your flesh into guilt'' (Ecclesiastes 5:5). The verse indicates that one who sins with his mouth, by taking a false oath, causes his flesh to be punished as well; and one’s flesh is nothing other than his relative, as it is stated: ''And that you not hide yourself from your own flesh'' (Isaiah 58:7).

Rachi non traduit

את פיך. שבועת שקר:

לחטיא את בשרך. את קרובך:

Tossefoth non traduit

ואין בשרך אלא קרובים. ואע''ג דבפרק במה מדליקין (שבת דף לב:) נפקא לן מהאי קרא דבעון נדרים בנים מתים כשהן קטנים אבל גדולים לא וכ''ש ממשפחתו לא היינו בנדרים אבל שבועה אפילו כל משפחתו נענשים דקרא איירי בתרוייהו אל תתן את פיך איירי בשבועה ולמה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך דמשמע בנים דוקא איירי בנדר:

וְכָל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ, וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִכָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: ''אָלֹה וְכַחֵשׁ''.

Traduction

And be aware that with regard to all of the other transgressions in the Torah, punishment is exacted only from the transgressor; whereas here, punishment is exacted from him and from the entire world, as it is stated: ''Swearing, and lying, and murdering, and stealing, and committing adultery, they break all bounds…Therefore, the land mourns, and everyone who dwells therein languishes'' (Hosea 4:2–3).

Tossefoth non traduit

שנאמר אלה וכחש וגו'. כל עבירות שבתורה לאו דוקא אלא כלומר הנך דלא הוו כיוצא בשבועה דהא מוכח בפ''ק דקדושין (דף יג.) דמשום עריות לחודייהו אבלה הארץ:

וְאֵימָא עַד דְּעָבֵיד לְהוּ לְכוּלְּהוּ! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ; דִּכְתִיב: ''מִפְּנֵי אָלָה אָבְלָה הָאָרֶץ'', וּכְתִיב: ''עַל כֵּן תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְאֻמְלַל כָּל יוֹשֵׁב בָּהּ''.

Traduction

The Gemara suggests: And why not say that punishment is not exacted from the entire world unless he commits all of the sins mentioned in the verse? The Gemara answers: This should not enter your mind, as it is written: ''Because of swearing the land mourns'' (Jeremiah 23:10), indicating that taking a false oath is sufficient to cause the land to mourn. And it is similarly written in the verse in Hosea: ''Therefore, the land mourns, and everyone who dwells therein languishes.'' Both verses employ a term of mourning.

וְכָל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה – אִם יֵשׁ לוֹ זְכוּת, תּוֹלִין לוֹ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת; וְכָאן נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ לְאַלְתַּר – שֶׁנֶּאֱמַר: ''הוֹצֵאתִיהָ נְאֻם ה' צְבָאוֹת, וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר, וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו''.

Traduction

The baraita continues with the judges’ forewarning: And be aware that with regard to all the other transgressions in the Torah, if the transgressor has merit, God suspends his punishment for two or three generations, and only if his descendants follow in his ways are they punished. Whereas here, punishment is exacted from him immediately, as it is stated: ''This is the curse that goes forth over the face of the whole land…I cause it to go forth, says the Lord of hosts, and it shall enter into the house of the thief, and into the house of he who swears falsely by My name; and it shall abide in the midst of his house and shall consume it, with its timber and its stones'' (Zechariah 5:3–4).

''הוֹצֵאתִיהָ'' – לְאַלְתַּר. ''וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב'' – זֶה הַגּוֹנֵב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת; שֶׁאֵין לוֹ מָמוֹן אֵצֶל חֲבֵירוֹ, וְטוֹעֲנוֹ וּמַשְׁבִּיעוֹ. ''וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר'' – כְּמַשְׁמָעוֹ. ''וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו'' – הָא לָמַדְתָּ, דְּבָרִים שֶׁאֵין אֵשׁ וּמַיִם מְכַלִּין אוֹתָן, שְׁבוּעַת שֶׁקֶר מְכַלָּה אוֹתָן.

Traduction

The baraita analyzes the verse: ''I cause it to go forth'' means immediately. ''And it shall enter into the house of the thief''; this is referring to one who deceives people, e.g., one who has no money in the possession of another, but claims money from him and administers an oath to him in court, thereby causing an oath to be taken in vain. ''And into the house of he who swears falsely by My name'' is as it indicates, in accordance with its straightforward meaning. From the end of the verse: ''And it shall abide in the midst of his house and shall consume it, with its timber and its stones,'' you have therefore learned that a false oath consumes things that even fire and water do not consume, such as stones.

אִם אָמַר: ''אֵינִי נִשְׁבָּע'' – פּוֹטְרִין אוֹתוֹ מִיָּד. וְאִם אָמַר: ''הֲרֵינִי נִשְׁבָּע'' – הָעוֹמְדִין שָׁם אוֹמְרִים זֶה לָזֶה: ''סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְגוֹ'''. וּכְשֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁלֹּא עַל דַּעְתְּךָ אָנוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתְךָ, אֶלָּא עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת בֵּית דִּין.

Traduction

The baraita continues: If the defendant says at this point: I will not take an oath, the court dismisses him immediately, and rules him liable to pay. And if he says: I will take an oath, the people standing there say to each other: ''Depart, I pray you, from the tents of these wicked men, and touch nothing of theirs, lest you be swept away in all their sins'' (Numbers 16:26). And when the judges administer the oath to him, they say to him: Be aware that we administer an oath to you not according to your understanding of the oath, but according to the objective understanding of the Omnipresent and according to the understanding of the court, i.e., the judges’ intention.

Rachi non traduit

פוטרין אותו מיד. ואין משהין אותו כאן שלא יחזור בו וע''כ ישלם. מיד שקיבל עליו בב''ד:

הרשעים. מפרש לקמיה:

Tossefoth non traduit

אם אמר איני נשבע פוטרין אותו מיד. פי' בקונטרס שלא יחזור בו קודם שיצא מב''ד והא דאמרינן בריש המפקיד (ב''מ דף לד.) אמר הריני משלם וחזר ואמר איני משלם מהו מי אמרינן מהדר קהדר ביה או דלמא דחויי קא מדחי היינו קודם שיצא מב''ד א''נ אפילו אחר שיצא ואי דעתיה למהדר אע''פ שאינו יכול לחזור בו לא מיקני ליה כפילא דבעי אטרוחי לבי דינא כדאמרי' התם (דף לה.) גבי ההוא דאפקיד כיפי ואדרבה משם ראיה היא דלא מצי הדר דאי מצי הדר ביה אמאי אית לן למימר לדחויי קמכוין ועל כן נראה פירוש הקונטרס ולא כמו שפר''ת בספר הישר בפרק זה בורר (סנהדרין דף כד. ושם) בשמעתא דנאמן עלי אבא דמצי הדר ביה ומביא ראיה מההיא דהמפקיד והכי פירושא דפוטרין אותו מב''ד שמתוך כך יהא בוש מלחזור בו ועוד דשוב נמצא בשם ר''ת דההיא דהמפקיד איירי באומר הריני משלם חוץ לב''ד א''נ לא יצא מב''ד כדפי' אבל אם אמר בב''ד וחזר ואמר חוץ לב''ד איני משלם לא מצי הדר ביה ובההוא דזה בורר גופיה משמע כפי' הקונטרס דתניא היה חבירו חייב לו שבועה ואמר לו דור לי בחיי ראשך ר''מ אומר יכול לחזור בו וחכמים אומרים אינו יכול לחזור בו ואמרינן בגמרא לאחר גמר דין מחלוקת והלכה כדברי חכמים משמע לאחר גמר דין אע''פ שלא נדר לו בחיי ראשו עדיין ומיהו י''ל דלא קרי גמר דין אלא כשנדר לו כבר בחיי ראשו וכן משמע בפ' יש נוחלין (ב''ב דף קכח.) לפי גי' ר''ח גבי עבדי גנבת והוא אומר לא גנבתי מה טיבו אצלך כו' דגרס רצונך השבע וטול ונשבע אינו יכול לחזור בו משמע דוקא כשנשבע אבל קודם שנשבע יכול לחזור בו ויש ספרים דגרסי התם נשבע ואינו יכול לחזור בו:

שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ, כְּשֶׁהִשְׁבִּיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל, אָמַר לָהֶן: דְּעוּ, שֶׁלֹּא עַל דַּעְתְּכֶם אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אֶתְכֶם, אֶלָּא עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעְתִּי; שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם וְגוֹ'''.

Traduction

This is as we have found written with regard to Moses, our teacher. When he administered an oath to the Jewish people in the plains of Moab so that they would accept the Torah upon themselves, he said to them: Know that it is not according to your understanding that I administer an oath to you, but according to the understanding of the Omnipresent and according to my understanding. As it is stated: ''Neither with you only do I make this covenant and this oath'' (Deuteronomy 29:13), which is homiletically interpreted to mean: Not only according to your intention.

Rachi non traduit

אלא על דעתנו. הא פרישנא טעמא משום קניא דרבא בפרק ג' (לעיל שבועות דף כט:):

לא אתכם. כלומר לא כשאתכם במחשבות לבבכם:

''כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה'' – אֵין לִי אֶלָּא אוֹתָן הָעוֹמְדִין עַל הַר סִינַי; דּוֹרוֹת הַבָּאִים וְגֵרִים הָעֲתִידִין לְהִתְגַּיֵּיר – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ''.

Traduction

Having quoted a verse, the baraita tangentially interprets the subsequent verse. From the phrase: ''But with he who stands here with us this day'' (Deuteronomy 29:14), I have derived only that those who stood at Mount Sinai were included in this covenant. From where do I derive that the subsequent generations, and the converts who will convert in the future, were also included? The verse states: ''And also with he who is not here with us this day'' (Deuteronomy 29:14).

וְאֵין לִי אֶלָּא מִצְוָה שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶם מֵהַר סִינַי; מִצְוֹת הָעֲתִידוֹת לְהִתְחַדֵּשׁ, כְּגוֹן מִקְרָא מְגִילָּה – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ'' – קִיְּימוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ כְּבָר.

Traduction

And I have derived only that the mitzvot that the Jewish people accepted upon themselves at Mount Sinai were included in the oath. From where is it derived that mitzvot that were to be initiated in the future, for example, the reading of the Megilla, the Scroll of Esther, on Purim, were also included? The verse states: ''The Jews ordained and took upon themselves…that they would keep these two days'' (Esther 9:27), which is homiletically interpreted to mean: They ordained, in the generation of Esther, mitzvot that they had already accepted upon themselves by oath in the plains of Moab.

Tossefoth non traduit

קיימו מה שקבלו כבר. תימה דבפ''ק דמגילה (דף ז.) איכא תנאי טובא דדרשי דאסתר ברוח הקודש נאמרה מקראי ושמואל דריש ליה מקיימו וקבלו קיימו למעלה מה שקבלו למטה ומסיק רבא דלכולהו אית להו פירכא בר מדשמואל והא אדשמואל נמי אית ליה פירכא דאצטריך למידרשה נמי כי הכא ורבא גופיה דרש כי הכא קיימו מה שקבלו כבר בשבת פ' ר''ע (שבת דף פח.) והא דאצטריך לדרשא אחריתי רבא גופיה חשיב ליה פירכא בסוף פ''ק דחגיגה (דף י.) גבי היתר נדרים פורחין באויר דמייתי קראי טובא שיש להם על מה שיסמכו ומסיק רבא כולהו אית להו פירכא דאתו לדרשא אחריתי לבר מדשמואל ויש לומר דבסוף פרק קמא דחגיגה ודאי חשיב להו פירכא משום דלשמואל ליכא פירכא כלל דלא מיבעי ליה לדרשא אחריתי אבל בפ''ק דמגילה (דף ז.) פריך לכולהו אגופיה דקרא לבר מדשמואל דליכא פירכא כולי האי אלא דאצטריך לדרשא אחריתי (ובחגיגה ד''ה דלמא תירצו באופן אחר):

מַאי ''אַף הִיא בִּלְשׁוֹנָהּ נֶאֶמְרָה''?

Traduction

§ The Gemara analyzes the baraita. What is the precise meaning of the statement: An oath imposed by the judges may also be recited in its language?

כְּדִתְנַן: אֵלּוּ נֶאֱמָרִין בְּכָל לְשׁוֹן – פָּרָשַׁת סוֹטָה, וִידּוּי מַעֲשֵׂר, קְרִיאַת שְׁמַע, וּתְפִלָּה, וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן. וְקָאָמַר נָמֵי: שְׁבוּעַת הַדַּיָּינִין – אַף הִיא בִּלְשׁוֹנָהּ נֶאֶמְרָה.

Traduction

The Gemara answers: It is as we learned in a mishna (Sota 32a): These are recited in any language and it is not required that they be recited in Hebrew: The portion of the warning and the oath administered by the priest to a woman suspected by her husband of having been unfaithful [sota]; the declaration of tithes, which occurs after the third and the sixth year of the seven-year Sabbatical cycle, when one declares that he has given his tithes appropriately; the recitation of Shema; and the Amida prayer; and Grace after Meals; and the oath of testimony, where one takes an oath that he does not have any testimony to provide on a given issue; and the oath on a deposit, where one takes an oath that he does not have possession of another’s deposit. All these may be recited in any language. And the baraita also states, as an addendum to this halakha, that an oath imposed by the judges may also be recited in its language, i.e., in any language.

Rachi non traduit

פרשת סוטה. כשמשביעין אותה ישביעוה בלשון שהיא שומעת:

וידוי מעשר. בערתי הקודש (דברים כ''ו:י''ג) וטעמא דכולהו מפרש במסכת. סוטה:

Tossefoth non traduit

ואלו נאמרין בכל לשון כו'. תימה דלא תני במתניתין שבועת הדיינין ושבועת ביטוי דכיון דתנא אלו ליכא למימר תנא ושייר וי''ל דאיכא שום גוונא בהנהו דתני דליתיה בהני להכי תני להו לחודייהו:
[ועיין תוספות יבמות פד: ד''ה אלא ותוספות כתובות כט. ד''ה ועל ותוספות זבחים פד. ד''ה הלן ועי' תוספות שבת עה:
ד''ה חסר אחת]:

אָמַר מָר, אוֹמְרִין לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ נִזְדַּעְזַע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ''לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא''. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּאִתְיְהֵב בְּסִינַי – עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת נָמֵי אִתְיְהֵב!

Traduction

§ The Master said in the baraita above that the judges say to him: Be aware that the entire world trembled when the Holy One, Blessed be He, said: ''You shall not take the name of the Lord, your God, in vain.'' What is the reason that the entire world trembled? If we say it was because this prohibition was given at Mount Sinai, this is difficult, as when the entire world trembled, the rest of the Ten Commandments were also given at Mount Sinai. This quality is not unique to this specific prohibition.

וְאֶלָּא מִשּׁוּם דַּחֲמִירָא – וּמִי חֲמִירָא?! וְהָתְנַן: אֵלּוּ הֵן קַלּוֹת – עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, חוּץ מִ''לֹּא תִשָּׂא''. חֲמוּרוֹת – זוֹ כָּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, וְ''לֹא תִשָּׂא'' עִמָּהֶן!

Traduction

And if it is rather due to the fact that this prohibition is severe, is it more severe than all the other prohibitions? But didn’t we learn in a baraita: These are minor transgressions: Violation of an ordinary positive mitzva and an ordinary negative mitzva, except for: ''You shall not take the name of the Lord, your God, in vain.'' And these are major transgressions: Those for which one is liable to receive excision from the World-to-Come [karet] or a court-imposed death penalty; and ''You shall not take the name of the Lord, your God, in vain'' is also among them. Evidently, this transgression is no more severe than transgressions that incur karet or the death penalty.

Rachi non traduit

ולא תשא עמהן. אלמא לא חמירא מכריתות ומיתות ב''ד:

אֶלָּא כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא – וְכָל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בָּהֶן ''וְנַקֵּה'', וְכָאן נֶאֱמַר ''לֹא יְנַקֶּה''.

Traduction

Rather, the reason the world trembled particularly when this prohibition was given is as it is taught subsequently in the baraita: And with regard to all of the other transgressions in the Torah it is stated: ''And will…clear the guilty,'' whereas here, it is stated: ''Will not hold guiltless.''

וְכָל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן ''לֹא יְנַקֶּה''?! וְהָכְתִיב: ''וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה''!

Traduction

The Gemara asks: And is it not stated with regard to all of the other transgressions in the Torah that God ''will not hold guiltless [lo yenakkeh]'' one who transgresses? But isn’t it written: ''And Who will by no means clear the guilty [venakkeh lo yenakkeh]'' (Exodus 34:7)?

הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר – דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר ''וְנַקֵּה'' – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר ''לֹא יְנַקֶּה''; אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר ''לֹא יְנַקֶּה'' – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר ''וְנַקֵּה''. הָא כֵּיצַד? מְנַקֶּה הוּא לַשָּׁבִים, וְאֵינוֹ מְנַקֶּה לְשֶׁאֵינָן שָׁבִים.

Traduction

The Gemara answers: That verse is necessary for that which is derived through the homiletic interpretation of Rabbi Elazar, as it is taught in a baraita: Rabbi Elazar says: It is not possible to say: And will clear the guilty [venakkeh], about all transgressions, since: Will not clear the guilty [lo yenakkeh], is already stated. And it is not possible to say: Will not clear the guilty [lo yenakkeh], since: And will clear the guilty [venakkeh], is already stated. How can these texts be reconciled? The Holy One, Blessed be He, clears those guilty ones who repent and does not clear those who do not repent.

Rachi non traduit

מנקה הוא לשבים. וכאן אף לשבים לא ינקה בלא פרעון:

כָּל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ, וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ. וְכָל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ לָא?!

Traduction

§ It is stated in the baraita that with regard to all of the transgressions in the Torah, punishment is exacted only from the transgressor, whereas here, punishment is exacted from him and from his family. The Gemara asks: And is punishment not exacted from the transgressor’s family with regard to all of the other transgressions in the Torah?

וְהָכְתִיב: ''וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ''; וְתַנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם הוּא חָטָא, מִשְׁפַּחְתּוֹ מָה חָטָאת? לוֹמַר לְךָ: אֵין לְךָ מִשְׁפָּחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מוֹכֵס – שֶׁאֵין כּוּלָּהּ מוֹכְסִין; וְשֶׁיֵּשׁ בָּהּ לִסְטִים – שֶׁאֵין כּוּלָּהּ לִסְטִים; מִפְּנֵי שֶׁמְּחַפִּין עָלָיו!

Traduction

But isn’t it written in the Torah with regard to one who worships Molech: ''Then I will set My face against that man, and against his family, and I will cut him off'' (Leviticus 20:5)? And it is taught in a baraita: Rabbi Shimon said: If he sinned, how did his family sin? Why are they punished? This serves to tell you that there is no family that has an unauthorized tax collector among them in which all of the family members are not regarded as unauthorized tax collectors, and similarly, there is no family that has a bandit [listim] among them in which all of the family members are not regarded as bandits. This is because they cover for him. Evidently, punishment is exacted from the transgressor’s family with regard to transgressions other than taking a false oath.

הָתָם בְּדִינָא אַחֲרִינָא, הָכָא בְּדִינָא דִּידֵיהּ; כִּדְתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ''וְהִכְרַתִּי אוֹתוֹ'' – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי'' – יָכוֹל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה כּוּלָּהּ בְּהִיכָּרֵת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''אוֹתוֹ'' – אוֹתוֹ בְּהִיכָּרֵת, וְלֹא כָּל הַמִּשְׁפָּחָה כּוּלָּהּ בְּהִיכָּרֵת.

Traduction

The Gemara answers: There, with regard to other transgressions, the transgressor’s family is punished with another punishment, less severe than the one the transgressor receives, whereas here, with regard to a false oath, the transgressor’s family is punished with his punishment. As it is taught in a baraita: Rabbi Yehuda HaNasi says: Why must the verse state with regard to one who worships Molech: ''And I will cut him off''? Since it is stated earlier in the verse: ''Then I will set My face against that man, and against his family,'' one might have thought that the entire family is liable to be punished with karet. Therefore, the verse states: ''And I will cut him off,'' indicating that only he is liable to be punished with karet, whereas his entire family is not liable to be punished with karet.

Rachi non traduit

בדינא אחרינא. בפורענות קלה ולא בפורענות הבאה עליו:

וְכָל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ, וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִכָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: ''אָלֹה וְכַחֵשׁ'', וּכְתִיב: ''עַל כֵּן תֶּאֱבַל הָאָרֶץ''. וְאֵימָא עַד דְּעָבֵיד לְהוּ לְכוּלְּהוּ! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ''מִפְּנֵי אָלָה אָבְלָה הָאָרֶץ''.

Traduction

§ The baraita teaches: And with regard to all of the other transgressions in the Torah, punishment is exacted only from him, whereas here, punishment is exacted from him and from the entire world, as it is stated: ''Swearing and lying, and murdering, and stealing, and committing adultery,'' and it is written: ''Therefore, the land mourns.'' The Gemara suggests: And why not say that punishment is not exacted from the entire world unless he commits all the sins mentioned in the verse? The Gemara answers: This should not enter your mind, as it is written: ''Because of swearing the land mourns'' (Jeremiah 23:10), indicating that a false oath is sufficient to cause the land to mourn.

וְכָל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה – מִכָּל הָעוֹלָם לָא?! וְהָכְתִיב: ''וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו'' – אִישׁ בַּעֲוֹן אָחִיו; מְלַמֵּד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה!

Traduction

The Gemara asks: And with regard to all of the other transgressions in the Torah, is punishment not exacted from the entire world? But isn’t it written: ''And they shall stumble one upon another'' (Leviticus 26:37)? This verse is homiletically interpreted to mean that they shall stumble spiritually, one due to the iniquity of another, which teaches that the entire Jewish people are considered guarantors for one another. Apparently, any transgression makes the entire world liable to be punished.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source